סקירת שביל GR-11

כללי

במהלך קיץ 2015 הלכנו כחודש על שביל ה-GR11, מתחילת השביל ב-Irun ועד ל-Puen de San Chaime (פחות או יותר מחציתו הראשונה של השביל. דניאל הצטרפה אלי ב-Torla).

סך הכל אינפורמציה לגבי השביל קיימת בשפע ברחבי האינטרנט, אך לטובת אלו מכם שמתלבטים אם לעשות את השביל בתקופה הקרובה ליקטנו עבורכם מספר טיפים, הערות והארות על השביל, ציוד וכדומה. לגבי דברים רבים היו לנו התלבטויות לפני הטיול או שלא יכולנו למצוא לגביהם מידע, לכן אנו מקווים שזה יעזור ולו במעט.

רכס הרי הפירינאים, אשר יוצר את הגבול בין ספרד לצרפת, נמתח לאורך למעלה מ-400 ק״מ (קו אווירי) מהאוקיינוס האטלנטי ועד לים התיכון. לאורך הרכס ישנם שלושה שבילי מטיילים ארוכים ופופולריים: ה-GR10 בצד הצרפתי, ה-HRP העובר על קו הרכס ומדלג בין שתי המדינות וה-GR11 אשר עובד בצידו הספרדי של הרכס.

ה-GR11 הינו מסלול מגוון עם נופים משתנים העובר בין הרים נידחים וגבוהים. המסלול מתחיל בצידו המערבי בעיירה Irun לחוף האוקיינוס האטלנטי ועוקב אחר רכסי הגבעות הירוקים והמיוערים של חבל הבאסקים ונווארה. לאחר מכן יש מעבר חד להרי אבן גיר תלולים דרך קניון אורדסה המפורסם עד להגעה לפסגות הגרניט של הפירינאים הגבוהים. הפירינאים הגבוהים נישאים לגובה של למעלה מ-3,000 מ׳ ומכילים שדות שלג גם במהלך הקיץ. לבסוף המסלול יורד לעמקים אלפיניים עמוקים וחוצה מעברי הרים קשים ומגיע עד לאנדורה. לאחר אנדורה המסלול מתמתן והופך לרצף של גבעות מיוערות עד להגעתו ל-Cap de Creus, על חוף הים התיכון. 

המסלול עובר דרך 2 פארקים לאומיים, 6 שמורות טבע, 2 מדינות (ספרד ואנדורה) ו-4 חבלי ארץ בספרד (חבל הבסקים, נווארה, אראגון וקטלוניה).

• אורך השביל: 820 ק״מ
• סה״כ ירידות: 46,000 מ׳
• סה״כ עליות: 46,000 מ׳
• מספר מקטעים יומיים (ע״פ המדריך): 45

את המסלול ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:

החלק הראשון, כ-210 ק״מ, אשר מטפס בהדרגה להרים דרומית ל-Lescun ויורד עד לכביש חוצה הפירינאים בין Jaca ל-Pau. חלק זה כולל קטעים ארוכים יחסית. 

החלק השני של הפירינאים הגבוהים, מ-Candanchu ועד Puigcerda. חלק זה באורך של כ-380 ק״מ עובר דרך ההרים היפים והנידחים ביותר ברכס.

החלק השלישי והאחרון, עד לים התיכון ובאורך של כ-230 ק״מ, עובר דרך הנקודה הגבוהה ביותר בשביל (2,780 מ׳) ויורד דרך תוואי שטח מיוער עד לחוף היבש והחם.

לאורך ה-GR11 קיימות עיירות ציוריות רבות אשר בחלקן קיימת תחבורה ציבורית שמאפשרת כניסה או יציאה מנקודות שונות בשביל. כמו כן קיימים וריאנטים רבים שניתן לקחת מהשביל ברמות קושי שונות וכוללות גם טיפוס לפסגות למי שמעוניין בכך. ניתן גם לבצע את המסלול ממזרח למערב אך יש לקחת בחשבון כי מתחילים במזג אוויר חם יחסית.

עונת הליכה

אומנם הצד הספרדי של הפירינאים נוטה להיות שמשי ויבש יותר מצידו הצרפתי ולמרות שבחודשי הקיץ ניתן לצפות למזג אוויר נוח צריכים לבוא מוכנים לגשם וסופות ברקים מזדמנות (בעיקר בשעות אחה״צ, אך גם בערב ובמהלך הלילה). שלג בחודשי הקיץ הוא מאורע נדיר אך אפשרי ולכן מומלץ להתעדכן במצב השלג בשביל טרם יציאה. החודשים הטובים ביותר ללכת בשביל הם יולי, אוגוסט וספטמבר אך אם הכוונה ללכת רק במקטעים הנמוכים בשביל עדיף ללכת בחודשים מאי, יוני או אוקטובר כאשר קריר יותר. כאשר אנחנו טיילנו בשביל זה היה מאמצע חודש יולי ועד לאמצע אוגוסט. בחודשים האלה הימים ארוכים (זריחה ב-6 בבוקר, שקיעה ב-10 בערב) ומתוך חודש על השביל אני מעריך כי 7 ימים לפחות היו גשומים. מכיוון שאני לא חובב מושבע של הליכה בתנאי ראות גרועים ונוטה ״להתחפר״ באוהל כאשר יש גשם כבד לקחתי איתי רק מעיל גשם (ללא מכנס גשם). לדעתי הבחירה הייתה מוצלחת. הסתדרתי גם ללא כפפות וכובע גרב. השק״ש שברשותי אמור להיות מיועד למינוס 7 מעלות ((ZPacks 900 Fill Down Solo 20F (-7C) אך בפועל בטמפרטורה סביב אפס מעלות (כאשר ישנתי מכוסה בליינר משי בלבד) הורגש מעט קור באזור הרגליים.

דרגת קושי

השביל יחסית ידידותי וסלחני לשבילים ארוכים אחרים בעולם - ניתן לשלב בו לינה בבקתות ובאתרי קמפינג, כמות המים והאוכל זמינה באופן יחסי וכך גם כמות הביקורים בעיירות על הדרך. ישנן אפשרויות כניסה ויציאה רבות לשביל וממנו. על החלק הראשון של השביל (עד Candanchu) אוכל להעיד כי הוא ברמת קושי בינונית, גם לאלו מכם ללא ניסיון עשיר בשבילים ארוכים וטרקים. החלק המרכזי וההררי בשביל ברמת קושי בינונית-גבוה. כמובן זה תלוי בקצב ההליכה, בעונה בה יוצאים ובמזג האוויר, בכמות המשקל אותו סוחבים, רמת הכושר איתו מגיעים ומשתנים רבים אחרים. קיימים מספר וריאנטים ברמת קושי גבוהה וגבוהה מאוד.

הגעה לתחילת המסלול

הכי זול ונוח יהיה קרוב לוודאי לטוס לברצלונה ומשם להגיע לתחילת המסלול באמצעות רכבת/אוטובוס.  אני נחתתי בצהריים בברצלונה ולקחתי אוטובוס לילה מתחנת Sants בברצלונה ל-Irun (של חברת Monobus בעלות של 32 יורו). כדאי להזמין מראש כרטיס באינטרנט ורצוי בצד של החלון (באוטובוס שנסעתי בו היה שקע חשמל). בתוך Irun הלכתי לתחנת אוטובוס סמוך ל-Paseo Colon, שם יש אוטובוס (קו E25) ב-1.65 יורו שמוריד בכיכר ליד חוף הרחצה של Hondarribia. חצי שעה הליכה על הכביש המתפתל במעלה הגבעה ואתם בנקודת ההתחלה הרשמית (המגדלור). כך תוכלו כבר ב-7 בבוקר לצלם עצמכם רעננים ונקיים ליד המגדלור ולהתחיל בשביל. מונית למגדלור תעלה עשרות מונים יותר.

מפות וספרים

קיים מדריך שביל מעולה מאת הוצאת Cicerone (באנגלית כמובן) אותו הזמנתי במשלוח לארץ. את הסט מפות (Prames 1:40,000) קניתי בחנות הספרים Altair בברצלונה, סמוך לפלאזה קטלוניה (28 יורו). הסימונים בשביל ברמה טובה, הספר מאוד שימושי. לגבי הנחיצות של המפות אני עדיין חלוק בדעותיי. היו כמה פעמים שהמפות מנעו בירבורים מיותרים, מצד שני גם הספר מפורט לרזולוציות מועילות. החלוקה למקטעים בספר למי שנמצא בכושר סביר היא טובה (סה״כ 45 מקטעים). בנוסף ניתן לצפות באתר הבא במפות הטופוגרפיות ומפת אקלים של כל ספרד. קובץ KML של השביל ניתן להוריד מכאן - את הקובץ ניתן להעלות דרך הכתובת הזאת לאתר ואז ניתן לראות את המסלול על המפה.

קליטה סלולרית

אני לקחתי עמי משואה ששכרתי בארץ מדגם DeLorme inReach SE. השיקול העיקרי לכך היה כיוון שלא סמכתי על הרשת הסלולרית בהרי הפירינאים ולכן חיפשתי מכשיר שיוכל לשדר מצוקה (כי טיילתי לבד בתחילת השביל) ושיהיה בעל תקשורת דו-כיוונית (בשביל שקט נפשי למשפחה). שימו לב לעטוף את המכשיר בבגד או משהו דומה, לחצן ההפעלה מופעל בקלות - במהלך אחד הימים הגעתי למחנה וגיליתי שהמכשיר נדלק בתוך התיק, הסוללה כמעט והתרוקנה. במידה ושולחים בממוצע הודעה ליום ובשאר הזמן המכשיר כבוי הסוללה יכולה להחזיק גם חודש שלם ללא טעינה. בדיעבד המכשיר ענה על הצרכים שלי, אך למי שיכול להסתדר ללא תקשורת דו-כיוונית לפרק זמן של 48 שעות - לדעתי שיוותר. הקליטה הסלולרית בפירינאים יחסית טובה ומצאתי את עצמי מספר פעמים מתקשר הבייתה דרך הפלאפון גם ממקומות שכוחי אל. לא זכורים לי קטעים שהייתי ללא קליטה סלולרית למעלה מ-48 שעות. לאלו מכם שלא מוכנים לוותר על לחצן מצוקה הייתי ממליץ לחפש אלטרנטיבות קלות וזולות יותר מאשר ה-inReach.

ציוד

את רשימת הציוד שלקחתי עימי תוכלו למצוא בתחתית הפוסט. מספר קווים מנחים שכדאי לקחת בחשבון:

1. נסו לקחת כמה שפחות משקל על הגב. אם פריט לא חיוני אל תקחו אותו.
2. עליכם לקחת בחשבון שיהיו מספר לא מבוטל של ימי גשם וימים קרים (אף עלול להגיע לסביבות 0 מעלות בלילה בקיץ).
3. לאלו מכם שנשרפים מהשמש מומלץ מאוד לקחת כובע, לבוש ארוך ו/או קרם הגנה. השמש באמצע היום בהרים חזקה מאוד.
4. כמינימום עליכם לקחת מיכלי מים בנפח של לפחות 4 ליטר. בתחילת המסלול ובסופו יש קטעים ארוכים ללא נקודות מילוי בדרך. 
5. המסלול כאמור עובר בהרים ומכיל הרבה ירידות ועליות. בנוסף ישנן מקומות בהן יש צורך לשמור על שיווי משקל. בכדי לשמור על עצמכם ועל הברכיים שלכם אני ממליץ בחום לקחת מקלות הליכה.
6. פילטר מים - לקחתי והשתמשתי בו רק פעם אחת. אם הייתי עושה עוד פעם את השביל הייתי מוותר עליו. 
7. גז - שימו לב שאתם קונים את סוג הבלון הנכון, אותי בלבל המוכר בדתקלון ומכר לי בלון מסוג שונה. לבעלי בלון גז מסוג הברגה לא תהיה בעיה למצוא על השביל אספקה. 
8. לבוש - לא לקחתי כלל בגדי שינה. לקחתי בנוסף למכנסי ההליכה הארוכים זוג נוסף של מכנסי ריצה קצרים - ההימור הזה השתלם כי לאחר שבועיים המכנסי הליכה נקרעו לגזרים. היה מבאס אם הייתי צריך לעשות את השביל בבוקסר… סט הביגוד שלי היה מורכב מחולצה מנדפת + מכנסי הליכה ארוכים, מכנסי ריצה קצרים, נעלי ריצת שטח, נעלי מחנה, מיקרופליז, מעיל פוך, מעיל גשם, כובע, 2 זוגות תחתונים, ו-3 זוגות גרביים. בראייה לאחור אולי הייתי מוריד זוג גרביים אחד.
9. פריטים מיותרים שלא הייתי לוקח בדיעבד - פותחן שימורים, יתד אוהל ספייר, פילטר מים, כרית, שפתון הגנה.
10. הבחירה בנעלי ריצת שטח על פני נעלי הרים הייתה טובה (סחבתי עלי משקל בסיס של כ-10 ק״ג. זה כולל ציוד צילום ששוקל כ-2 ק״ג - מחלה ארורה…). 

אפשרויות לינה

קיים מגוון רחב של אפשרויות בלינה בשביל. החל ממלונות יוקרה, דרך הוסטלים/פנסיונים/אירוח כפרי, Refugios, בקתות ציידים ריקות ואתרי קמפינג בתשלום ולינה בטבע. יש לשים לב כי אם אתם מתכוונים לישון שלא רק באמצעות אוהל עליכם לבדוק את האפשרות לבצע הזמנה מראש - בבקתות מסויימות על השביל יש עומס רב בקיץ (לדוגמא Refugio de Goriz) ובקתות רבות לא פתוחות במהלך כל השנה. קיימות גם לעיתים הגבלות על פתיחת אוהל בצמוד לבקתה.

בעת בחירת מקום להקמת אוהל כמובן שיש להפעיל שיקול דעת - לנסות להימנע מהקמת אוהל בצמוד לבית ללא אישור או בצמוד לצירי תנועה, לבדוק את התקנות הספציפיות להקמת אוהלים בתחומי פארקים ושמורות ולקחת בחשבון שפעמים רבות תחלקו שטח עם עדרי פרות ויתושים כאשר תהיו סמוכים למקור מים.

אוכל

לא היה מצב בשביל בו סחבתי אוכל ליותר מיומיים וחצי. לרוב תפגשו במכולת/סופרמרקט/רפוחיו שמגיש אוכל מדי יום. ההיצע ברוב המכולות גדול ומגוון. בחלק מהבקתות האוכל במחיר מופקע ולכן לאלו מכם שרוצים לחסוך כדאי להצטייד מראש.

מים

מים יכולים להוות בעיה אם מזג האוויר חם, במיוחד בקטעים הנמוכים יותר של השביל. יש לתכנן בקפידה את נקודות מילוי המים ותמיד עדיף להישאר עם מרווח ביטחון. כמעט תמיד יהיו בנמצא מקורות מים נקיים שלא דורשים טיהור אך גם כאן יש להפעיל שיקול דעת. במקטעים הראשונים בדרך כלל סחבתי כ-4 ליטר ובהרים הסתפקתי ב-2 ליטר, אך זיכרו כי כמות צריכת המים משתנה מאדם לאדם. בתוך עיירות קל למצוא מים ולרוב יהיה ברז בחצר הכנסיה שבמרכז העיירה.

תמחור

יום ממוצע על השביל עלה לי כ-25 יורו. זה כולל שילוב של אתרי קמפינג ומסעדות. מי שלחוץ על תקציב יכול גם בהרבה פחות.

עצות וטיפים שלא תמצאו במדריך

קטע 1 - אם אתם מתכננים לישון ב-Bera בחדר כדאי מאוד להזמין מקום מראש.

קטע 2 - ב-Collado de Nabalzbako יש חורשה עם ברז מים, דשא ונוף מדהים - מומלץ ואף רצוי לעשות שם קמפינג.

קטע 3 - Collado de Urballo - כשאני הייתי שם הבקתת ציידים הייתה נעולה ולא היה מים.

קטע 4 - Albergue Sorogain - מקום נחמד לארוחת בוקר ולינה ב-20 יורו.

קטע 5 - קיים Casa Rural מדהים בצמוד לכנסייה (צד ימין) של Hiriberri. חדר פרטי + מקלחת פרטית + ארוחת בוקר ב-30 יורו, המקום נקי כמו בית מרקחת, בעלת המקום סופר נחמדה והמקרר מלא באוכל ובירות לרשות המטיילים.

קטע 6 - קמפינג Osate ב-Ochagavia נמצא 5 דק׳ מהכפר ועולה 10 יורו ללילה לאדם באוהל. יש מסעדה באתר. אני לקחתי פה ״יום אפס״ להתאוששות, מקום חביב סך הכל. לחובבי הבשר קיימת מסעדה מעולה בכפר בשם Kixkia, בקצה הצפון-מזרחי.

קטע 7 - אפשר להקים אוהל בחצר הכנסייה שנמצאת מעל Isaba ונקראת Idoia. יש מים במקום.

קטע 8 - אם מזג האוויר מאפשר לא לוותר בשום אופן על הוריאנט! אם קיים ספק לגבי מזג האוויר לא הייתי ממליץ על הוריאנט למטיילים שאינם מנוסים, העליה ל-Pena Ezkaurri מסוכנת. קמפינג Zuriza - עלות 10 יורו לאדם באוהל.

קטע 10 - הבקתת ציידים ב-Aguas Tuertas מדהימה (אך גם מלאה רוב הזמן).

קטע 11 - להקים אוהל ב-Ibon Anayet מומלץ מאוד. נוף עוצר נשימה.

קטע 12 - 200 מ׳ על השביל אחרי Refugio de Respomuso מקום מעולה לקמפינג.

קטע 14 - שימו לב במזג אוויר קיצוני כי הקמפינג ב-San Nicolas de Bujaruelo מוצף כולו במים. אם קיים חשש לסופות עדיף להמשיך בשביל חצי שעה עד Camping Valle de Bujaruelo שם לא קיימת הבעיה. אין הבדל במחירים בין שניהם (9 יורו. בקמפינג הראשון אם אתה מתקפל מוקדם בבוקר המחיר הוא 6 יורו ללילה לאדם באוהל).

קטע 15 - כמובן שמבחינת מחירים האוכל ב-Refugio de Goriz הוא שוד לאור היום, לכן עדיף להצטייד מראש. המסעדה בחניון אורדסה נחמדה פלוס. אם יצא לכם איכשהו להגיע ל-Torla - להתרחק כמו מאש מפיצריית St. Elena ומסעדת El Duelo טובה אך יקרה להחריד.

קטע 16 - הוריאנט יפה. שימו לב כי יש קטעים עם סולמות. לא מומלץ במזג אוויר גרוע. כמו כן הירידה לרפוחיו ארוכה וקשה.

סיכום

אילוצי זמן/מז״א גרמו לי להשלים מהר מאוד עם העובדה כי את כלל השביל אני לא אסיים הקיץ, אך את מחציתו השניה של השביל אין לי ספק שאקפוץ להשלים בקרוב. הטבע בפירינאים מדהים והאנשים המטיילים בו משכמם ומעלה.