ביקורת מקלות הליכה Black Diamond Ultra Distance Z-Pole

• יצרן: Black Diamond
• דגם: Ultra Distance Z-Pole
• משקל יצרן: 290 גרם (לזוג)
• משקל מדוד: 290 גרם (לזוג)
• סוג מקל: אורך קבוע, בעל שלושה מפרקים מתקפלים
• סוג חומר: Carbon 
• אורך במצב פתוח: 120 ס״מ
• אורך במצב ארוז: 40 ס״מ
• מאפיינים נוספים: מנגנון נעילה Speed Cone, Baskets אינם ברי החלפה, אפשרות החלפת Tip לגומי/קרביד, רצועות Velcro מתכווננות לידיים, ידיות אגרונומיות עשויות EVA Foam

יתרונות: מקל קל, ורסטילי, קומפקטי, נוח וחזק

חסרונות: אורך קבוע, רצועת יד מתבלה מהר, אין אפשרות להחלפת Baskets

מחיר (יולי 2016): סביבות ה-160 דולר

• ביולי 2015 הדגם שודרג לגרסתו החדשה, ה-Distance Carbon Z. הדגם החדש הוא בעל צבע שונה מעט מהדגם הישן, כמו כן בוצעו שינויים מסויימים בעיצוב צורת הידית האגרונומית והוחלפה רצועת היד לחומר דמוי פוליאסטר (במקום דמוי עור/בד בדגם הישן).

משקל / גודל

הטבלה למעלה עדכנית גם לדגם החדש. יש לשים לב - המקל לא מתכוונן ולכן חשוב מאוד שמי שלא בטוח איזה מידה הוא צריך שימדוד אורך מתאים בחנות או בעזרת כל מקל הליכה אחר. בחירה של אורך שגוי עלולה להיות קריטית.

הסיבות שהמקלות קלים, נוחים וגם יקרים הן הכבל קוולר הפנימי והמבנה החיצוני העשוי מסיבי פחמן. בנוסף המקל בעל שלושה מפרקים מתקפלים (ולא בעל מבנה טלסקופי), עובדה שעוזרת במספר מקרים. ראשית, ישנם מטיילים שמעדיפים בחלק מהזמן לשים את המקלות מחוברים לתרמיל, במידה והם הולכים באזור סבוך עם צמחייה רבה, במקומות בהם נדרש טיפוס טכני בעזרת הידיים או סתם כי לא בא להם ללכת עם מקלות באותו הרגע. ה-Z-Poles מתקפלים לגודל מזערי, קצר מאורכם של רוב המקלות הטלסקופיים. פשוט קל יותר להסתדר איתם במקרים האלה.

שנית, ולא פחות חשוב - הוא מאפשר העברה יותר קלה של המקלות בתוך התרמיל, בנסיעות או טיסות, אופציה שאני מוצא בה שימוש רב.

המקלות שוקלים הרבה פחות מרוב המקלות בשוק ובהליכה מרובה ומאומצת זה בהחלט מורגש. לפניהם השתמשתי במקלות מסוג Leki Eagle, מקלות טלסקופיים מאלומיניום השוקלים כפול מה-Z-Poles. ההיגיון אומר שבאופן חלוקת המשקל, משקלם של מקלות ההליכה הוא זניח. ובכן מניסיוני ההבדל הוא גדול - זהו לא הבדל שמורגש באופן רציני כאשר מטיילים בטיולי יום אך בטיולים מרובי ימים ההבדל מורגש ובגדול. פרט לכך, במקרים שתיארתי למעלה, תמיד עדיף לסחוב בתרמיל משהו קל יותר.

נוחות

המשקל העצמי הנמוך של המקלות בהחלט תורם לנוחות שלהם. אני מוצא את ידית האחיזה טובה ומספקת. החומר הספוגי ממנה הידית עשויה הוא נוח והעיצוב שלה מאפשר מיקום טוב של כף היד גם בעליות בשיפוע חד (באמצעות הפעלת משקל על הבליטה במרכז הידית). כמו כן הידית מונעת החלקה של כף היד. גובהי 1.78 ואני מוצא את דגם ה-120 ס״מ אידיאלי מבחינת אורכו.

הרצועות ידיים מתכווננות בעזרת סקוץ׳ להתאמה אישית. החומר דמוי עור/בד בדגם הישן נוח למגע גם לפרקי זמן ארוכים ומונע חיכוכים/שריטות. לעומת זאת, מביקורות שקראתי על הדגם החדש החומר ממנו עשויה הרצועה הוחלף בדגם החדש לחומר דמוי פוליאסטר. נתקלתי במספר ביקורות על הדגם החדש שכללו תלונות על איכות החומר ועל כך שהוא גורם לחיכוכים ואף שריטות לכפות הידיים בהליכה ממושכת. 

פתיחת המקלות וקיפולן מבוצעות באופן פשוט מאוד - פתיחה היא באמצעות משיכה של ידית האחיזה כלפי מעלה (עד הישמע קליק), סגירה היא באמצעות לחיצה על פין שחרור בתחתית הידית. ברגע שמתרגלים לפרוצדורה מדובר על פעולה שנמשכת לא יותר מ-2 שניות. פטנט פשוט ויעיל. מקווה בעתיד שהחברה תייצר דגם בו פין הלחיצה מעט גדול יותר.

בלאי

נקודת המוצא, לעיתים רבות, היא שאלומיניום הוא חומר חזק יותר מ-Carbon. לאחר שעברתי עם המקלות כשנתיים של שימוש אינטנסיבי אני יכול להעיד כי קשה עד בלתי אפשרי לשבור אותם. המקלות גמישים מאוד ובולמים זעזועים בצורה טובה, אצלי הם טרם התעקמו ופרט למספר שריטות מינוריות על גוף המקלות אין עדות להתעללות שעברו. בנוסף לכך, מנגנון הנעילה (Speed Cone) עשוי מחומר חזק וגמיש וגם הוא כמעט בלתי ניתן להרס.

נקודת החולשה של המקלות הן רצועות הידיים שמראות סימני שחיקה רציניים כבר לאחר שנה. רצועות חדשות ניתן לרכוש במחיר של כ-20 דולר, אך אני מניח שהסיבה להחלפת הרצועות בדגם החדש נובעות מבלאי גבוה יחסית. כמו כן החומר ממנו עשויות הרצועות בדגם הישן סופג ריחות לא נעימים אחרי מספר שימושים.

מחיר

לפני כשנתיים, כאשר ביצעתי מחקר טרם קניה, נתתי חשיבות רבה למשקל העצמי של המקלות. בזמן טיול אני לא אוהב להגביל את עצמי ולעיתים רבות אני מוצא עצמי מעדיף את המקלות הליכה בתרמיל ולא בידיים. לכן כיוונתי למקלות הקלים ביותר, וצמצמתי את הרשימה לשלושה דגמים שמשקלם פחות מ-300 גרם לזוג. היחידים דאז שעמדו בקריטריונים הם המקלות של חברת Gossamer Gear.

למרות שהגוסאמר קלים יותר הם ארוכים יותר בקיפול. לי הנתון הזה היה קריטי היות ואני לא תמיד הולך עם המקלות בידיים ומעדיף שבזמן טיסה או נסיעה המקלות יהיו בתוך התרמיל ולא מחוצה לו. בשלב הזה פסלתי את הגוסאמר והעדפתי ללכת עם הבלאק דיאמונד.

אני ממליץ למי שיכול להרשות לעצמו תוספת משקל במקלות להציץ גם בדגמים של חברת Leki ואולי למצוא דגם מתחרה במחיר הגון. ב-2014 לצערי לא הצלחתי למצוא ומבירור שערכתי היום (2016) הבדלי המחירים זניחים. הדגמים של חברת Gossamer מרשימים מאוד מבחינת נתונים, עם ביקורות טובות ומחירם כפי שרואים בטבלה צנח בשנתיים האחרונות פלאים. עם זאת המקלות במצב מקופל ארוכים מאוד לטעמי ובחלק מהדגמים אף ללא רצועות יד. בנוסף לעיתים קרובות אוזל המלאי.

את ה-Z-Poles קניתי בחנות ישראלית באינטרנט עבור 650 ש״ח כולל משלוח (שהגיע תוך פחות מ-3 ימים), מחיר יחסית הוגן בהשוואה לרכישה בחו״ל. 

פיצ׳רים נוספים

ה-Baskets שמגיעים עם ה-Z-Poles אינם ניתנים להחלפה (חבל) ולכן המקל אינו מיועד להליכה בשלג.

ישנה אפשרות להחליף את הקצה (Tip) מקרביד לגומי באמצעות הברגה. ההברגה קשה מאוד בתנאי שטח ובפעמים הבודדות שניסיתי להחליף הייתי צריך להיעזר בפלייר. אני באופן אישי לא מוצא תועלת בקצה עשוי גומי ולכן הקרביד מורכב אצלי באופן קבוע על המקלות, אבל מטפסים שמוצאים עצמם לרוב באזוריים סלעיים יהנו מאפשרות זו.

המקלות מגיעים יחד עם נרתיק מבד לאחסון בבית, פיצ׳ר חביב סך הכל.

למי המקלות מתאימים?

• למי שלא הולך 100% מהזמן עם המקלות בידיים במהלך טיול.
• לאלו שמשלבים טיפוס טכני בהליכות שלהם או רצים למרחקים ארוכים.
• לאלו מכם שמשתמשים במקל הליכה לצורך הקמת אוהל יש לבדוק האם אורך המקל, היות והוא קבוע, מתאים למשימה.
• לא מיועד למי מכם שמחפשים מקלות ייעודיים להליכה בשלג.
• המקל יהיה מעולה להליכה בשבילים, להליכה מסוג Off-trail הייתי בהחלט שוקל אלטרנטיבות מאסיביות יותר (יתכן אפילו מאלומיניום). מניסיוני ה-Z-Poles, בשימוש נכון, יעמדו בהצלחה גם באתגרים של תוואי שטח קשה (הם הרבה יותר עמידים ממה שהם נראים). 

ציון כולל:

80

רשימת שבילים ארוכים בעולם

רשימת רעיונות לשביל הבא שלך.

ביקורת מזרן Thermarest NeoAir XLite

שינה טובה במהלך טיול היא קריטית. שבילים ארוכים נוטים לגרום לעייפות מצטברת במידה ומזניחים את איכות השינה, ופרט מאוהל ושק שינה קיים פריט נוסף שמשפיע רבות על כך - מזרן השטח. לאחר שנים של שימוש במזרן פלציב על גרסאותיו השונות החלטתי להשקיע בפתרון לטווח הארוך ורכשתי לאחר המלצות את ה-Therm-a-Rest NeoAir XLite. עיקר השיקולים שלי בבחירה של ה-XLite היו נוחות, משקל הנמוך, R-Value גבוה מספיק בכדי שיאפשר לי לטייל בראש שקט גם בשולי העונה ושיהיה קומפקטי. ה-XLite, לפחות לפי הנתונים היבשים, אמור לספק את הסחורה בשילוש הקדוש של משקל-בידוד-נוחות.

• יצרן: Therm-a-Rest
• דגם:  NeoAir XLite Regular
• R-Value: 3.2
• משקל יצרן: 350 גרם
• משקל מדוד:370 גרם
• מידות במצב ארוז: 20X10 ס״מ
• רוחב: 51 ס״מ
• אורך: 183 ס״מ
• עובי: 6.3 ס״מ
• סוג בד: 30d Rip Nylon

יתרונות: קל וקומפקטי, יחס משקל-בידוד מעולה

חסרונות: לא הכי נוח למטיילים שישנים על הצד, יקר

מחיר (יולי 2016): 160 דולר

משקל/גודל

משקלו הממוצע של מזרן פלציב נע בין 250-450 גר׳. ה-XLite הוא ממוצע ביחס למזרני הפלציב רק שהוא בעל ערך מוסף חשוב של נוחות, עם בידוד מעט טוב יותר ובאריזה קטנה הרבה יותר. מבחינת השוואה למזרנים מתנפחים אחרים הוא מבין הקלים ביותר שקיימים בשוק. המזרן שמתקפל לגודל שערורייתי, כמעט זהה לגודל של פחית שתיה, כמעט ואינו מורגש בתוך התרמיל.

מחיר

160 דולר זהו סכום שקצת קשה לעכל, במיוחד כאשר קיימות אלטרנטיבות כל כך זולות כמו מזרוני פלציב (אך לא מתקרבות באיכותן למזרנים מתנפחים). קיימים מזרנים מתנפחים זולים יותר אך שאינם מתקרבים למשקלו העצמי הנמוך של ה-XLite. כמו כן קיימים גם מזרנים מתנפחים זולים יותר, עם משקל עצמי נמוך, אך שלא מספקים את הבידוד שה-XLite מספק. בחבילה הכוללת, 160 דולר הם הוצאה גדולה אך הגיונית היות ומדובר במזרן שמספק חבילה כוללת של משקל נמוך, נוחות ובידוד שמספיק לרוב זמני השנה. כאשר אני עשיתי את סקר השוק שלי טרם הקניה התקשתי למצוא מתחרים ראויים בשלושת הפרמטרים החשובים הללו. מילה קטנה על מחירי היבואן בארץ - הוא כמעט כפול מהמחיר בארה״ב, אז שימו לב. 

נוחות/בידוד

רמת הבידוד של ה-XLite בהחלט מספיקה לטיולים בשולי העונה ולמזג אוויר קריר. אני בחנתי אותו עד לטמפרטורה של 0 מעלות והמזרן מבודד בצורה מצוינת מהקרקע. תורמת לכך העובדה שעוביו של המזרן הוא קצת מעל 6 ס״מ וכבר כאשר נשכבים עליו לראשונה מבינים עד כמה משמעותי הנתון הזה בהשוואה למזרנים דקים. אני מניח שלא הייתי לוקח את המזרן לבדו לשינה על גבי שלג, לשם כך קיימות אלטרנטיבות מבודדות יותר.

מבחינת נוחות אני יכול להעיד בתור מישהו שנכנס לקטגוריית ״ישן על הצד״ שלקח לי זמן רב עד שהתרגלתי למזרן. בתחילת דרכי הייתי מנפח את המזרן למקסימום, דבר שהוכיח עצמו מהר מאוד כלא נוח. לאחר מספר לילות מצאתי את האיזון הנכון עבורי במילוי אוויר במזרן, אך עדיין מדי פעם יש בקרים בהם אני קם עם כאבים באזור המותניים. כך או כך, חווית השינה שלי השתפרה באופן ניכר משינה על מזרן פלציב.

אני מוצא את מידות המזרן טובות, מבחינת אורך ורוחב. מטיילים רחבים או גבוהים - יתכן וכדאי לשקול את דגם ה-Large. כאשר שוכבים על הגב קשה עד בלתי אפשרי להשאיר את הידיים על גבי המזרן. לי אישית זה לא מפריע, אני פשוט מניח את הידיים על הבטן. בנוסף המזרן בנוי בצורה כזאת שהמזרן כמעט ואינו מחליק בשיפוע.

קיימות ברשת תלונות על רעשים שהמזרן מפיק כאשר מסתובבים או זזים בזמן שכיבה - אני לא נתקלתי בשום בעיה הנוגעת לכך, אך יתכן וזה קשור בכך שאני נוטה להירדם מהר מאוד אחרי יום הליכה ארוך (עם רעש או בלעדיו). כמו כן הקיפול של המזרן עשוי להיות טקס מעט מעיק, אך אני מניח שלא על זה תקום ותיפול רכישתו.

בלאי

לאחר למעלה משנתיים של שימוש אינטנסיבי במזרן אני יכול להגיד להעיד כי בד הניילון ממנו עשוי המזרן עמיד מאוד. טרם חוררתי את המזרן והשסתום עוד לא איכזב אותי. עם זאת אני נוטה מאוד (!) להיזהר היכן אני ממקם את המזרן, שם לב לא להכניס אותו לתרמיל סמוך לחפצים קהים ולוקח איתי תמיד את ערכת התיקון לכל מקרה שלא יבוא. מבחינתי כל מזרן מתנפח שמחזיק למעלה מ-50 לילות בשטח עם אפס תקלות ראוי לציון לשבח.

למי המזרן מתאים?

• לאלו שמטיילים מרחקים ארוכים, והרבה.
• למי שנוטה לשמור על פריטי ציוד עדינים (אך לא בהגזמה).
• למי שלא ישן מספיק טוב על מזרן פלציב ומחפש שינה איכותית יותר.
• לאלו שמטיילים בעיקר בשיא או בשולי העונה.
• למי שמחפש את השילוב האולטימטיבי בין נוחות, משקל נמוך ובידוד ומוכן להוציא על כך סכום גבוה.

ציון כולל:

90

ביקורת אוהל ZPacks Hexamid Solo

בתחילת 2015 רכשתי את ה-Hexamid Solo בכדי שישמש אותי לטיול בהרי הפירינאים ובהמשך הוא גם ליווה אותי בקטעים הדרומיים של שביל ישראל. חיפשתי אוהל יחיד לטיולים בהם אני מטייל לבד, אופציה המאפשרת לי להוריד כמה מאות גרמים מהגב תמורת הקרבת הנוחות. אמנם לקחת אוהל זוגי לטיולי בדד הוא רעיון נחמד כשלעצמו, אך Overkill משמעותי במשקל. היה לי חשוב שהאוהל יעמוד במספר תנאי סף - אוהל 3 עונות, קל משקל, קומפקטי, בעל בידוד מהקרקע ורשת נגד יתושים. כמו כן היה לי חשוב מאוד לשמור על גמישות באפשרויות הלינה בשטח, יתרון גדול בעיניי עבור אוהל לעומת Tarp או Bivy. 

• יצרן: ZPacks
• דגם: Hexamid Solo
• עונות: 3
• שכבות: חד שכבתי
• משקל יצרן: 437 גרם (338 גרם ללא אמבטיה)
• משקל מדוד: 465 גרם (לא כולל יתדות)
• מידות במצב ארוז: 15X23 ס״מ
• מידות מרווח אוהל: 81x213 ס״מ
• גובה אוהל: 119 ס״מ
• יתדות: 8 (אפשר להקים גם בעזרת 6)
• מוטות: 0 (שימוש במקל הליכה בודד)
• פתחים: 1
• כיסים פנימיים: 0
• סוג בד: 0.51 oz/sqyd Cuben Fiber
• מאפיינים נוספים: רשת יתושים, שק כיווץ עשוי Cuben Fiber, מיתרי Z-Line Ultralight Dyneema, אפשרות לבחירת צבע - ירוק זית או כחול.

יתרונות: קל משקל, קלות הקמה

חסרונות: עמידות במזג אוויר קיצוני, מרחב פנימי

מחיר (יולי 2016): 475 דולר

המחיר לא כולל יתדות. מחיר ללא אמבטיה (רק רשת יתושים) - 399 דולר, מחיר כולל אמבטיית פונצ׳ו - 555 דולר. 

משקל/גודל

הגודל הארוז ומשקלו של ה-Hexamid פשוט מעוררים השתאות. קצת פחות מחצי ק״ג (!), משקלו על הגב והמקום שתופס בתרמיל כמעט ולא מורגשים וממקמים את האוהל במקום טוב בראש טבלת האוהלים קלי המשקל בעולם. תורמות לכך מספר תכונות - בד ה-Cuben Fiber, שבמבט ראשוני מזכיר קצת שקית ניילון מהסופרמרקט, הוא טרנד הולך וגובר בעולם האולטראלייט. מדובר בבד עמיד במיוחד שלאחר שימוש אגרסיבי הפיג בי את החששות המוקדמים לגבי טיבו. 

תכונה נוספת היא העובדה כי לאוהל אין מוט מרכזי - השימוש במקל הליכה שמהווה תחליף למוט המרכזי חוסך לא מעט משקל עודף. יש לשים לב כי ההמלצה באתר החברה היא להשתמש במקל הליכה באורך 122 ס״מ, דבר שיכול להוות בעיה לאלו המשתמשים במקל הליכה בעל אורך קבוע. מניסיוני האוהל עומד טוב בעזרת מקל באורך קבוע של 120 ס״מ ויש אפשרות לחרוג מהמידה המומלצת במספר סנטימטרים לכל כיוון (בנוסף, ZPacks מציעים בתוספת תשלום מוט מרכזי ייעודי).

אך הפלא ההנדסי הזה בא במחיר מסויים והוא הנוחות. האוהל מרגיש קלסטרופובי מאוד, קיים מעט מאוד מקום לציוד בתוך האוהל ולמרות שאני מסתדר עם המרחב הבעייתי (פורש את הציוד לצד המזרן וישן על התיק) יהיו כאלה שיעדיפו אוהל אלטרנטיבי (ZPacks מציעים גם דגם עם מעט יותר מרחב פנים, ה-Hexamid Solo Plus). כמו כן האוהל יחסית נמוך באזור הפתח, דבר שמעיק מעט בכניסה ויציאה ממנו. המרפסות בצידי האוהל בגודל זניח, וניתן להניח תחתם מעט מאוד ציוד. רוב התיקים יבלטו החוצה ולא יהיו מוגנים באופן מלא מפגעי מזג האוויר. 

יאמר לזכות האוהל כי המרחב שלו גם משחק לטובתו. קל יותר לבחור מיקום להקמת האוהל היות והוא לא מצריך מרחב גדול במיוחד, דבר המאפשר הקמה גם במקומות צרים ובעייתיים.

עמידות (מז״א, בלאי, עיבוי)

אולי הסעיף החשוב ביותר כאשר ניגשים לקנות אוהל כזה הוא האם הוא מתמודד טוב עם מזג אוויר קיצוני. קיים עיבוי מינימלי באוהל, האוהל מאוד מאוורר בלילות סטנדרטיים אך זה גם עקב האכילס שלו. לטעמי, תכנון האוהל ממקם את השכבה החיצונית גבוה מדי, דבר שיוצר רווח יחסית גדול מסביב לאוהל, 360 מעלות. הדבר בולט במיוחד בצד הפונה לכיוון הפתח בו הרווח גדול במיוחד. זה יוצר מספר בעיות: בלילות ובקרים עם כמות טל גדולה האוהל נוטה לצבור לחות בתוכו; בלילות בהן הרוחות חזקות הדבר מורגש בפנים האוהל; השכבה החיצונית יוצרת הרבה רעש ברוח חזקה, אך לא באופן מוגזם; במידה וממקמים את האוהל בסביבה שנוטה להחזיר נתזי מים מהקרקע החלל הפנימי באוהל עשוי להירטב; זה גם מצריך להיות זהירים במיוחד עם מיקום האמבטיה הפנימית - מיקום לקוי עלול להפוך במהרה את האמבטיה לבריכה אולימפית ספוגה במים. בקצרה, האוהל לא מושלם בהגנה מפני רטיבות ורוח ומצריך הרבה תשומת לב לפרטים הקטנים בעת הקמתו (בחירת מיקום אידיאלי להקמה, מתיחת אוהל אופטימלית, מיקום אמבטיה בצורה ספציפית מאוד, בדיקה כי מקל ההליכה שמשמש כמוט מרכזי יציב ולא מועד לקריסה ועוד).

לאחר שימוש של כמעט שנתיים אני יכול להעיד כי הרשת יתושים מראה סימני בלאי וכך גם המיתרים איתם מגיע האוהל. שני הדברים ניתנים לתיקון בקלות. רשת היתושים פגיעה במיוחד היות והיא השכבה החיצונית שבאה במגע עם הקרקע. 

מחיר

אני לא מכיר הרבה מטיילים שיהיו מוכנים להשקיע כמעט 500 דולר באוהל, וזה מובן. המחיר לטעמי יקר ואין שום הצדקה להשקיע באוהל סכומים כאלה אסטרונומיים לאלו שאינם מטיילים על בסיס קבוע. מי מכם שנרתע מהמחיר אך עדיין מעוניין להפחית משמעותית במשקל האוהל הייתי ממליץ לרכוש Tarp קל משקל שיכול לעלות פחות מחצי המחיר ולעשות עבודה נהדרת. ניתן גם לקנות את האוהל ללא האמבטיה הייעודית ולאלתר יריעה לקרקע או לרכוש יריעת Tyvek במחיר מצחיק. 

פיצ׳רים נוספים

ברגע שלומדים את האוהל ואת אופן הקמתו ההקמה זריזה ופשוטה במיוחד. לא נדרש הרבה מקום על מנת להקים את האוהל וזה מאפשר גמישות רבה בבחירת המיקום לאוהל. מקל הליכה שמשמש כמוט מרכזי עלול להישמע כרעיון מרתיע, אך גם מקל עשוי קרבון יחזיק מעמד היטב ברוחות חזקות.

רשת היתושים לי באופן אישי מאוד חשובה ופיצ׳ר ששווה את ההשקעה הנוספת - איכות השינה בזמן טיול רב ימים היא דבר קריטי, וכמגנט יתושים אני יכול להעיד שהרשת המינימליסטית (אך יעילה) ב-Hexamid פותרת לי הרבה כאבי ראש.  

עם האוהל מגיע מיתר Z-Line קל משקל (עם מספיק מיתר ספייר) שהוא גימיק נחמד, אך מגביל בצורה מסויימת היות ומניסיוני הוא רגיש יחסית למיתרים עבים (אך כבדים) ממנו. לא מומלץ לשימוש בליפוף סביב אבנים חדות. בנוסף האוהל מגיע בתוך שק כיווץ שעשוי גם הוא מ-Cuben Fiber.

האמבטיה נותנת הגנה מסויימת מנתזי מים המוחזרים מהקרקע אך בצד שפונה לכיוון הפתח האמבטיה לעיתים נוטה להשתטח הודות למקל ההליכה. זהו פגם בתכנון שאני מקווה ש-ZPacks ישפרו בדגמים הבאים. אגב, האמבטיה ניתנת לפירוק.

חווית קניה

את המוצרים של ZPacks צריך להזמין הרבה זמן מראש. כמה מראש? את המוצרים שאני קניתי הם שלחו מארה״ב תוך חודש וחצי בגלל בעיות במלאי. שירות הלקוחות היה מעולה והיה קשוב לכל בקשותיי ועם מענה תוך פרק זמן קצר. הזמן בו הבטיחו כי ישלחו את החבילה מומש. החבילה הגיעה ללא פגמים, עם כלל הפריטים שהוזמנו וללא בעיות מיוחדות.

למי האוהל מתאים?

• לאלו שאינם לחוצים בזמן. ZPacks הינה חברה קטנה יחסית ולמרות שבשנים האחרונות מקבלת תנופה היא עדיין מתקשה להשאיר את המלאי מלא לאורך כל השנה. זמני המתנה יכולים גם להגיע למספר שבועות. את האוהל ניתן להזמין רק באתר החברה או לקנות אוהל יד שנייה (יולי 2016).
• למי שמטייל עם מקלות הליכה שיכולים להתכוונן לאזור ה-122 ס״מ גובה.
• למי שמחפש אוהל יחיד בלבד. פרט למטייל בודד אין סיכוי שמטייל נוסף יצליח להיכנס לאוהל.
• למטיילים גבוהים (מעל 1.85 מ׳) אני ממליץ לוותר על הדגם הנ״ל ולשקול את דגם ה-Solo Plus הארוך יותר. 
• למי שאינו מתכנן לקחת את האוהל לטיולים במזג אוויר קיצוני.
• למי שמוכן לפשרות כמעט ספרטניות בנוחות על מנת לחסוך במשקל.
• למי שמטייל הרבה (בכדי שיצדיק הוצאה אסטרונומית שכזאת על אוהל).
• למי שפרטיות לא בראש מעיינו - האוהל שקוף למחצה והבד החיצוני יחסית גבוה. 

ציון כולל:

80

סקירת שביל ישראל

כללי

באביב 2016 הלכנו את רובו של שביל ישראל ברצף, מאילת ועד תל אביב, מרחק של כ-700 ק״מ. השביל המלא, כ-1,000 ק״מ אורכו, חוצה את מדינת ישראל מדן ועד אילת. הוא עובר בשמורות טבע, גנים לאומיים ובשולי אזורים מיושבים. השביל ייחודי מאוד מכמה בחינות - הגיוון על השביל הוא עצום ושלל הנופים המשתנים נעים בין מדבר צהוב, שומם ומרשים ועד חורשות ירוקות, נחלים שופעים במים וגבעות והרים עם נופים עוצרי נשימה. פרט לנופים השביל לוקח את המטייל בו סמוך לערים, כפרים, מושבים וקיבוצים עם אוכלוסיות מגוונות, תרבויות שונות ואתרים היסטוריים המכילים סיפורים מרתקים. עוד תופעה מיוחדת בשביל ישראל היא ״מלאכי השביל״, אנשים טובים שדואגים לרווחת המטיילים בשביל ומסייעים להם בהתנדבות. הסיוע יכול להגיע במספר דרכים - אירוח, לינה, הטמנת מים, חילוץ ועוד. השביל הינו רציף אך גם ניתן לבצע אותו בחלוקה למקטעים (כ-45 מקטעים). כמו כן קיימת האפשרות לבצע אותו מדרום לצפון או להיפך, לכל אופציה יש את היתרונות והחסרונות שלה.

מפאת אילוצים שונים נאלצנו לסיים את השביל בתל אביב, אך החוויה והאנשים שפגשנו בדרך עוררו אצלנו רצון עז לחזור ולבצע את השביל פעם נוספת בתקופה הקרובה.

עונת הליכה

עונת הקיץ בחודשים יוני-אוגוסט אינה מתאימה להליכה בשביל ישראל ברצף. חודשי החורף מאידך גשומים וקרים מדי לחלק מההולכים. החודשים האידיאליים הינם חודשי האביב והסתיו, כאשר הערך המוסף באביב הינו הפריחה שנמצאת בשיאה (גם במדבר). אנחנו הלכנו את השביל בחודשים מרץ-אפריל ומזג האוויר היה נוח. 

דרגת קושי

באופן כללי השביל קל יחסית. כמובן שהליכה ברצף של השביל מערימה על רמת הקושי כמו בכל הליכה של שביל ארוך. הליכה מדרום לצפון מצריכה מעט יותר כושר גופני ראשוני היות והקטעים הקשים יותר בשביל ממוקמים בדרומו. כמו כן מזג האוויר גם כן יכול להשפיע בקלות על רמת הקושי ולהפוך הליכה נעימה במדבר לגיהינום עלי אדמות, לכן יש להתחשב רבות בגורם זה. 

הגעה לתחילת המסלול

את השביל התחלנו מבית ספר שדה אילת, מעט דרומה מחוף אלמוג. את הלילה שלפני היציאה העברנו באוהל בחוף שנמצא דרומית למלון אורכידאה. ניתן להגיע למקום בקלות באמצעות תחבורה ציבורית מתחנה מרכזית אילת (תדירות גבוהה).

מפות וספרים

בכדי להקל על המשקל העדפנו להשתמש בספר שביל ישראל (הספר האדום) המכיל בתוכו מפות, גרף גובה וסיפור דרך לכל מקטע. הספר מחלק את שביל ישראל מאילת לדן ל-46 מקטעים, את חלקם ניתן לשלב (אך הדבר מומלץ למיטיבי לכת בלבד). כמו כן יש לקחת בחשבון גם ״ימי אפס״ בתכנון הזמן המיועד. ניתן לסחוב מפות סימוני שבילים 1:50,000 אך עבורנו זה היה מסורבל, כבד ויקר. מחירו של הספר, אגב, לא זול בכלל.

ציוד

את משקל התיק, כמו בכל שביל ארוך, כדאי לשמור על מינימום. פגשנו בשביל מטיילים שהביאו עמם כמעט כל פריט אפשרי שניתן להעלות על הדעת -  החל מכלי נגינה, דרך בובות, סט סירים ואף מברשת שיניים חשמלית. מצידו השני של הסקאלה היו גם כאלו שלא לקחו ביגוד נוסף פרט לביגוד שעליהם. היו שביליסטים שאף הסתמכו על שאריות אוכל ומים ממטיילים אחרים שפגשו בחניוני הלילה ושביליסטים רבים שפגשנו לא לקחו איתם אוהל והעדיפו לישון בשק״ש תחת כיפת השמיים.

אנו מייעצים בחום לשים תשומת לב מיוחדת לכמות המשקל שסוחבים בקטעים הדרומיים של שביל ישראל - מים ואוכל יכולים בקלות להגיע למחצית ממשקל התיק ואף מעבר לכך. אין כלל ברזל למשקל אותו צריך לסחוב אך אנו ממליצים בחום לנסות ולשמור על משקל התרמיל (ללא אוכל ומים) מתחת ל-10 ק״ג.

אוכל ומים

ברובו של השביל מים ואוכל נמצאים בשפע. ניתן לבצע קניות של אוכל בממוצע אחת ליום ולמלא מים פעמיים ואף יותר בכל יום, לרוב סחבנו איתנו אוכל ליום שלם וכ-3 ליטר לאדם. נושא זה יותר מורכב כאשר מטיילים בדרום, מאילת ועד ערד. 

טיול במדבר מצריך כמות מים גדולה ומבחינה לוגיסטית במקטעים הדרומיים של השביל לא קיימות נקודות רבות למילוי מים. זה מותיר שלוש אופציות עיקריות להתנהלות עם מים ואוכל בדרום: האפשרות הראשונה היא פשוט לסחוב הכל על הגב. הדבר אפשרי אך מומלץ רק לבעלי מטיילים עם משקל מינימלי ועם כושר גופני טוב, היות ומשקל המים לבדו יכול גם להגיע ל-15 ליטר ואף יותר בקטעים מסויימים. בחניוני לילה לעיתים אנשים משאירים אחריהם בקבוקי מים אך בשום אופן לא הייתי ממליץ להסתמך על כך. אופציה שניה, עדיפה יותר אך גם יקרה יותר, היא לבצע הטמנות מים (ובמקרים מסוימים גם הטמנות אוכל) דרך אדם שמספק שירותים אלו בתשלום. בצורה כזאת ניתן להפחית משמעותית את כמות המים והאוכל שסוחבים. זו הייתה האופציה בה בחרנו ולא נתקלנו בשום בעיות באיתור ההטמנות. רוב המטמינים גם מספקים אחריות להטמנות, לכן הסיכוי להיתקע ללא מים שואף לאפס. אופציה שלישית היא לבצע הטמנות באופן עצמאי. אמנם אופציה זו מאפשרת גמישות רבה בכמות הפריטים אותם ניתן להטמין, אך העדפנו שלא לבצע אותה מכמה סיבות - ראשית כשני מטיילים הגרים באזור המרכז אופציה זו אינה הייתה כלכלית עבורנו. שנית, יש מקומות שנדרש רכב שטח על מנת להגיע אליהם. דבר שלישי שיש לקחת בחשבון הוא שבסבירות נמוכה (אך קיימת) תופתעו לגלות שההטמנה נעלמה. 

לגבי אוכל קיימות שתי אסכולות עיקריות הנוגעות לאופי האוכל במקטעים המדבריים של השביל - הראשונה כוללת ערכת בישול מלאה והשניה מסתמכת על אוכל שאינו מצריך בישול. האסכולה האחרונה מאפשרת לסחוב משקל נמוך יותר, היות ולא צריך לסחוב את ערכת הבישול עמכם ולרוב אין צורך בניצול מים לטובת תהליך הבישול. כמובן, הדבר מתבטא בנוחות. אנחנו העדפנו בכל זאת לסחוב איתנו ערכת בישול מלאה.

סיכום

אם היינו צריכים לסכם את שביל ישראל היינו מגדירים אותו כ״שביל של אנשים״. באופן אישי, פרט למקומות ספציפיים ומאוד ייחודיים במדבר, מצאנו עצמנו פחות מתרשמים מהנופים שסביבנו. מדינת ישראל היא מדינה קטנה סך הכל ופעמים רבות המגע התכוף עם הציביליזציה גורם לקשיים אצל אלו המחפשים מרחבים שוממים וחיבור עם הטבע. הלוגיסטיקה במדבר, כפי שכבר כתבנו, יכולה לעיתים להיות מתסכלת - כולי תקווה שההיבט הזה ישתפר בשנים הקרובות ויאפשר לשביל ישראל להיות נגיש יותר וידידותי יותר, גם למטיילים הבאים מחו״ל (ופגשנו מספר לא מבוטל על השביל). 

אך מגע תכוף עם ציביליזציה, מסתבר, מביא איתו גם משמעות חיובית לחוויה. מה שכן היה בעינינו תופעה ראויה להערצה היא הנתינה האינסופית מאנשים אחרים שהציעו לנו ולשביליסטים אחרים עזרה תמידית. אנשים מקסימים עצרו את רכביהם באמצע כביש שומם במדבר בשביל לשאול אם יש לנו מספיק מים ואם אנחנו צריכים אוכל. אנשים מקסימים גם אירחו אותנו בבתיהם, ללא בקשה לתמורה, הביאו לנו עוגות ובירות באמצע שום מקום, סייעו לנו כאשר היינו צריכים הכוונה או עזרה וקצרה היריעה מלהכיל את הנתינה הרבה שנתקלנו בה כל יום, כל היום, במהלך שהותנו על השביל.

השביל גרם לנו לתחושת גאווה לאומית ולהערכה רבה לבני עמנו שתמיד היו נכונים לעזור, תמיד מעל ומעבר ומכל הלב. חייב לציין שהאספקט הזה מגמד כל חיסרון אחר שיש לשביל.